עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות י״ח:ו׳

6 כ הָאָדָם. וְקָשֶׁה, הֲלֹא יְטַמֵּא הַתַּחְתּוֹן לָעֶלְיוֹן. וְעוֹד, טֻמְאָה בְחִבּוּרִין הוּא וְטָמֵא שִׁבְעָה, וְיֵשׁ לוֹמַר, כְּגוֹן שֶׁהַתַּחְתּוֹן נָכְרִי, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְטָהוֹר הָעֶלְיוֹן מִטֻּמְאָה דְאוֹרַיְתָא. אִי נַמִּי, כְּגוֹן שֶׁלָּבוּשׁ לְבוּשִׁים הַרְבֵּה, דְּטֻמְאָה בְחִבּוּרִין לֹא מְטַמֵּא אֶלָּא אָדָם אֶחָד אוֹ בֶגֶד אֶחָד, אֲבָל שֵׁנִי אֵינוֹ טָמֵא אֶלָּא טֻמְאַת עֶרֶב, וְאֵין מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים. וַאֲפִלּוּ יִטַּמֵּא טֻמְאָה דְרַבָּנָן, מִכָּל מָקוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא הָוֵי אֶלָּא רִאשׁוֹן וְלֹא יְטַמֵּא אָדָם. תּוֹסָפוֹת בָּבָא מְצִיעָא דַּף קה:

7 כא רָע. אֲפִלּוּ נִשְׁמַר וְלֹא נִדְנֵד. הָרַמְבַּ"ם:

8 כב וְכֵן הִצְרִיכוּהוּ הַזָּיָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. וְלֹא כֵן לְנִטְמָא מֵאֲוִירָהּ דְּאֵין צָרִיךְ אֶלָּא טְבִילָה וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. הָרַמְבַּ"ם: